עצומה להצלת הרוק הישראלי

To:  גלגל"צ ואמצעי התקשורת

שלום לכולם,
אבישי מתיה מועמד למשרת מפקד גלגל"צ, ומבטיח לשנות את שיטת הפלייליסט הנוכחית וההרסנית (מדוע הרסנית? תקראו מיד) . עלינו לתמוך בו, לחתום על עצומה זו, שתשלח לגלגל"צ ולאמצעי התקשורת. הצטרפו למאבק להצלת המוזיקה הישראלית! רק כולנו יחד
יכולים להשפיע!


שיטת הפלייליסט הנוכחית -
הנזקים



1.
הפלייליסט של גלגל"צ מכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר, בדומה
לתכניות הפריים טיים של ערוץ 2, על כן הרייטינג הגבוה שלה.

תחנה זו הינה חזקה ובעלת השפעה על כל תחנות הרדיו האחרות.
התחנה נותנת חשיפה אך ורק לשירים בעלי פוטנציאל להיטי לנוער (רינגטונים....), ומעלימה
כמעט כל אמן אשר אינו מכוון לטעם הרב.
את יתר השירים (השיירים...) התחנה משדרת ב"גטאות" ליליים (חצות ןמעלה), כשההאזנה
שואפת לאפס.
אם היתה, אפשר היה לפחות לחשוף לקהל הרחב גם חומר אחר ושונה, ולו על קצה המזלג.
ז'אנרים מוזיקליים כמו אלקטרוני אלטרנטיבי, פסיכדליה, גותי, צ'יל אאוט ואמביינט, לאונג' -
נכחדו כליל ממפת המוזיקה הישראלית, ואין לקהל הישראלי סיכוי להחשף אליהם לעולם.

אלבומי עבר רבים מעלים אבק ואינם מושמעים עוד.

התחנות המתחרות בגלגל"צ משתדלות לחקות אותה, ולנהוג על פי דרכיה.
תכניות הטלוויזיה מארחות בפריים טיים בעיקר את יקיריה של התחנה.
אלדד קובלנץ טען ששיטה זו מקובלת בעולם הרחב. אולם, ישראל היא ארץ קטנה,
ואם אמן אינו מקבל חשיפה ראויה בכלי התקשורת, הוא ימכור עשרות בודדות, ויתמוטט כלכלית.
בחו"ל, יש די קהל לפרנס את המוזיקה האלטרנטיבית והמסחרית פחות.

2.
בעבר היה מקום למספר רב, של אמנים והזדמנות שווה לכולם -
מוזיקאים ישראלים נהנו ממגוון אפשרויות צמיחה:
בשנות ה-90, למשל, יכול היה אמן להתפתח ברשת ג', בצה"ל 2,
או בגלי צה"ל. בכל אחת מתחנות אלו עבדו עורכים מוזיקליים רבים,
וכל אחד מהם יכול היה לבחור איזה מוזיקאי הוא רוצה לטפח -
ודי בכך שעורך אחד היה "מתאהב" באמן, אותו אמן יכול היה להתקדם משם.
ובכל תחנה היו לפחות 7 עורכים.
בשום אופן לא ניתנה הוראה ל צ נ ז ר אמנים סתם כך ולסתום פיות. המאזין הממוצע קיבל הזדמנות להכיר את כולם.
כיום, הקריירה של כל מוזיקאי בארץ (שאינו קלאסי) תלויה
ב ת ח נ ה א ח ת - גלגל"צ. התחנה המכוונת למכנה המשותף הנמוך היותר. והתחנה הזו מ ח ו י י ב ת לצנזר כמעט את כל החומרים שמגיעים אליה - ולקבל אליה שירים עבריים בודדים, ואותם לשדר ללא הרף.
אמנים רבים מנסים להתאים את עצמם אליה, בלית ברירה, ומאבדים את זהותם ויחודם.
למרבה הצער, גם אחרי שאמן "מתמסחר", לא בטוח שישדרו אותו בגלגל"צ - התחנה נוהגת לבחור קבוצת אמנים מסויימים ולטפח אותם בהשמעות אינטנסיביות ולמחוק באופן טוטאלי אמנים אחרים באופן שיטתי (בתי, שרונה נסטוביץ', שילה פרבר, ואפילו אריק איינשטיין, ערן צור, יעל לוי, דן תורן, חוה אלברשטיין), על אף שגם החומרים שלהם קומוניקטיביים ומכוונים לקהל הרחב - ללא כל סיבה.

שיטת הפלייליסט מבוססת על העקרון "כמה שפחות אמנים"

אבל איש אינו אומר זאת בקול רם:
כלומר - התחנה בוחרת מספר זעום של אמנים אותם היא מטפחת באופן אינטנסיבי, והיתר יקופחו לחלוטין.
התחנה הזו שולטת במדיה. מי שמצונזר על ידה - זוכה
להתעלמות תקשורתית כוללת, גם אם אם הוא חתום בחברה גדולה או עטור פרסים.

. עשרות שירים עבריים נ פ ס ל י ם ל ש י ד ו ר
בכל חודש. לקהל לא ניתנת שום הזדמנות לשמוע אותם ולהחליט.

לעומת זאת, בני הטיפוחים של גלגל"צ (והם מעטים) מושמעים בה ללא הרף,
על חשבונם של עשרות אחרים, ובעקבות כך מרוויחים כספים כבדים בשל התמלוגים, ואינספור הצעות עבודה. עד היום, לא הצליח איש לברר את שיקולי
בחירת "בני טיפוחים" אלה (קיימות שמועות שונות בנושא זה, אך איש אינו מעז
לדבר על זה בגלוי).

3.
נקודה נוספת: גלגל"צ היא תחנה שהקונספט שלה הוא "תחנת להיטים".
מטבע הדברים, צעירים ובני נוער רבים מאזינים לה, ולא מנסים להאזין
לתחנות אחרות, כי כל עניינם הוא בלהיטים.
הצרה היא, שמכיוון שהתחנה משדרת ר ק להיטים, לעולם לא יוכלו
בני הנוער להכיר מוזיקה שונה ולהשכיל.
קלאסיקות אלטרנטיב עבריות ולועזיות כגון "מאחורי הצלילים", "דיסמורטל קויל", "קינג קרמיזון", "טוקסידו מון", "ג'תרו תול" , "קצת אחרת" ואחרות לעולם לא יגיעו לאזני הדור הצעיר.
לו רק היו משלבים בגלגל"צ לפחות מספר שירים לא-פלייליסטיים בשעה - דיינו.

4. רבות דובר על כך שיקירי גלגל"צ נשמעים דומים זה לזה...

האמנים מוותרים על זהותם ועל סגנונם היחודי, כדי להתאים עצמם לגלגל"צ

הקו המוזיקלי של גלגל"צ משדר למוזיקאים הישראלים הצעירים - "כולכם צריכים להשמע אותו דבר".
הקו הזה כולל מספר סגנונות - בעיקר היפ הופ, מזרחית, ופופ בסגנון עברי לידר, ומפעם לפעם - רוק טינאייג' ודאנס מסחרי.
היוצרים הצעירים שהתחנה מטפחת נשמעים דומים מאד זה לזה.
למרבה הצער, נאלצים מוזיקאים להתאים את יצירתם לקו שגלגל"צ מכתיבה, מתוך ידיעה כי אם ישארו נאמנים לעצמם ולזהותם - הם ימחקו. הם מוכרים את נשמתם כדי להיות, ובמקום לבטא את עצמם, מתחילים לכתוב שירים שיתאימו לחוקים, כי אין ברירה.
לכן, אנו מקבלים פחות ופחות יוצרים יחודיים ומתוחכמים.
בכך הצליחה התחנה לקחת אנשים שונים, עם זהויות שונות, ולכפות עליהם
תלבושת מוזיקלית וטקסטואלית אחידה.

5.
אפליה על רקע גיל

. ע"פ עדויות, אחד המניעים של הוועדה לפסול אמן, היא בגלל שהוא "זקן".
כך, למשל, הועלמו אלבומיהם האחרונים של מתי כספי, שמוליק קראוס, חוה אלברשטיין, ואריק איינשטיין. הפלייתם של אמנים בשל גילם מזכירה תקופות אפלות בהסטוריה.

לא פלא שאמ"י הכריז על גלגל"צ כאויב המוזיקה הישראלית...

אנא, חיתמו על עצומה זו! עזרו לאבישי מתיה להציל את המוזיקה הישראלית!

Sincerely,

The Undersigned

The עצומה להצלת הרוק הישראלי Petition to גלגל"צ ואמצעי התקשורת was created by מוזיקאים ישראלים and written by Dudi Aviram (dudiavi@yahoo.com).  This petition is hosted here at www.PetitionOnline.com as a public service. There is no endorsement of this petition, express or implied, by Artifice, Inc. or our sponsors. For technical support please use our simple Petition Help form.

Send this to a friend